אלופציה אראטה – מה עושים כשהשיער נושר ומותיר קרחות?

קרחת עגולה בשיער היא אחת הסיבות השכיחות לפנייה לרופא עור בעקבות נשירת שיער פתאומית. במקרים רבים מדובר באלופציה אראטה – מחלה אוטואימונית הגורמת להופעת אזורי התקרחות עגולים ומוגדרים. למרות שהמראה עלול להיות מלחיץ, ברוב המקרים המחלה אינה מסוכנת, ויש טיפולים שיכולים לסייע ולעודד צמיחה מחדש של השיער.

תסרוקות הן חלק מהתרבות שלנו (תחשבו למשל על "תספורת רייצ'ל" מהסדרה חברים). לכן, כשהשיער מתחיל לנשור ומופיעות קרחות עגולות – ולעיתים גם נרחבות יותר – זה לא רק שינוי במראה. מיד עולות שאלות: האם אני חולה? האם השיער יחזור? איזה טיפול יכול לעזור?

אנשים הסובלים מאלופציה אראטה מספרים לא פעם שהקושי אינו מסתכם רק בנשירת השיער עצמה. רבים נמנעים מאירועים חברתיים או מרגישים אי־נוחות כשהם פוגשים מבטים סקרניים, תמוהים או מרחמים, ולעיתים בוחרים לחבוש כובע כדי להסתיר את אזורי ההתקרחות.

אלופציה אראטה – קרחות עגולות בשיער

"השיער שלנו הוא הכוח שלנו, היופי שלנו, הסימן לבריאות" משפטים מאין אלו טבועים בנו מגיל צעיר, ואנו מקדישים לשיער שלנו יותר מדי זמן במשך היום: נשים מעצבות, מחליקות, צובעות וגברים מנסים לטפח בלורית או מוהיקן.

לכן, התקרחות מוקדית יכולה להיחוות בצורה מאוד לא נעימה ולפגוע בביטחון העצמי ובתפיסה העצמית.

התקרחות מוקדית, אלופציה אראטה (Alopecia areata) הינה מחלה אוטואימונית שבה המערכת החיסונית תוקפת את זקיקי השיער ומתבטאת באזורי התקרחות עגולים מוקדיים בקרקפת.

לעיתים אלופציה אראטה מובילה לנשירת שיער גם בגבות ובריסים. במקרים נדירים יש התקדמות לערב אזורים יותר נרחבים, לעיתים אף את כל הקרקפת (alopecia totalis) או גם את כל שער הגוף (alopecia universalis).

הסיבה להופעת המחלה אינה ידועה, היא מופיעה לרוב במבוגרים צעירים, תתכן במתבגרים וכן בילדים לפני גיל ההתבגרות. יש השערה שמתח רגשי יכול להוות טריגר להתפרצות שלה, ולעיתים ניתן למצוא שבמשפחתו של למטופל עם אלופציה אראטה יש מחלות אוטואימוניות נוספות כמו מחלה בבלוטת התריס ואלופציה.

מהלך המחלה הוא בלתי צפוי. לרוב הילדים השיער יצמח חזרה אך תתכן הישנות של התופעה.

איך מאבחנים אלופציה אראטה?

ברוב המקרים ניתן לאבחן אלופציה אראטה כבר בבדיקת הקרקפת אצל רופא עור. המראה האופייני של אזורי התקרחות עגולים וחלקים, ללא צלקת או קילוף משמעותי של העור, מאפשר בדרך כלל להגיע לאבחנה כבר בבדיקה הקלינית.

במהלך הבדיקה הרופא עשוי להשתמש בדרמוסקופ – מכשיר המגדיל את פני העור ומאפשר לראות סימנים אופייניים למחלה, כגון "שערות סימן קריאה" (Exclamation mark hairs) או שערות שבורות.

ברוב המקרים אין צורך בבדיקות מיוחדות. כאשר התמונה אינה חד-משמעית, או כאשר יש חשד למחלה אחרת הגורמת לנשירת שיער, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות דם או, במקרים נדירים, בביופסיית עור. לעיתים יומלץ גם על בירור למחלות אוטואימוניות נוספות, בהתאם לסיפור הרפואי ולממצאים.

אלופציה אראטה או נשירת שיער רגילה? איך מבדילים?

לא כל נשירת שיער היא אלופציה אראטה. למעשה, רוב האנשים הסובלים מנשירת שיער אינם סובלים מהמחלה הזו.

באלופציה אראטה מופיעים בדרך כלל אזורי התקרחות עגולים או אליפטיים, שבהם השיער נושר באופן פתאומי. העור באזור ההתקרחות נראה לרוב תקין, ללא צלקות או דלקת משמעותית.

לעומת זאת, בנשירת שיער תורשתית (התקרחות אנדרוגנאית) השיער מידלדל בהדרגה, ללא קרחות עגולות, ובדרך כלל באזור קו המצח או קודקוד הראש. נשירת שיער יכולה להופיע גם בעקבות סטרס, מחסור בברזל, מחלות מסוימות, שינויים הורמונליים או לאחר לידה, ובמצבים אלו הפיזור והמאפיינים שונים מאלופציה אראטה.

מכיוון שקיימים גורמים רבים לנשירת שיער, חשוב שלא למהר להסיק מסקנות. אבחון נכון אצל רופא עור הוא השלב הראשון בדרך להתאמת הטיפול המתאים ביותר.

נוצרה לי קרחת עגולה בשיער – מתי כדאי לפנות לרופא?

מומלץ לפנות לרופא עור כבר כאשר מבחינים באזור התקרחות חדש שאינו מוסבר, במיוחד אם הוא הופיע באופן פתאומי. אבחון מוקדם יכול לסייע לשלול גורמים אחרים לנשירת שיער ולהתחיל טיפול בשלב שבו הסיכוי לעודד צמיחה מחדש של השיער עשוי להיות גבוה יותר.

כדאי להיבדק גם אם ההתקרחות מתרחבת במהירות, אם מופיעה נשירת שיער בגבות או בריסים, אם יש אפיזודות חוזרות של התקרחות, או אם התופעה גורמת למצוקה רגשית ופוגעת באיכות החיים. גם כאשר מדובר באזור קטן בלבד, אין צורך "לחכות שזה יעבור" – רופא עור יוכל להעריך את המצב, להסביר מה צפוי בהמשך ולהמליץ על הטיפול המתאים ביותר.

האם יש דרך להאט נשירה או לעודד צמיחה של שיער?

ניתן לעודד את צמיחת השיער על ידי מריחת תכשירים מקומיים שונים כגון סטרואידים מקומיים או בזריקות למוקדי ההתקרחות, טיפול אימונותרפי עם אנטרלין, חומצה סקווארית, טיפול במינוקסידיל ועוד.

במקרים חמורים ניתן לשקול טיפול בסטרואידים במתן פומי או תוך ורידי בשילוב עם מתוטרקסט. טיפולים אלו דורשים מעקב צמוד וכן ניטור של תופעות לוואי אפשריות.

ישנם אמצעי עזר לכיסוי אזורי ההתקרחות לדוגמא- תרסיס בגוון השיער, תוספות שיער ועוד. במקרים בהם המחלה נרחבת ניתן לחבוש פאה או כיסוי ראש.

טיפולים חדשניים באלופציה אראטה

בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בטיפול באלופציה אראטה עם כניסתן של תרופות ממשפחת מעכבי JAK. תרופות אלו מכוונות למנגנון החיסוני המעורב במחלה, ובחלק מהמטופלים עם אלופציה אראטה חמורה הן עשויות להביא לצמיחת שיער משמעותית. גם בישראל קיימות כיום תרופות מאושרות ממשפחה זו עבור מטופלים מתאימים. עם זאת, הן אינן מתאימות לכל אדם, דורשות מעקב רפואי ובדיקות תקופתיות, וההחלטה על הטיפול מתקבלת לאחר הערכה של רופא עור בהתאם לחומרת המחלה ולמצבו של המטופל.

הצלחות בטיפול

לפני:

אחרי:

לפני:

אחרי:

לשים לב להשפעות הרגשיות

מלבד ההתקרחות, ילד או מבוגר עם אלופציה אראטה הוא אדם בריא לחלוטין. הבעיה העיקרית במחלה הינה ההפרעה האסתטית והחברתית, ולכן חשוב מאוד לתת מענה ותמיכה רגשית גם לילד שסובל מאלופציה אראטה וגם למשפחתו. צפו בראיון עם ד"ר איילת אולך על ההשפעות הרגשיות של התמודדות עם אלופציה אראטה ועל טיפולים חדשים בתחום.

לאתר העמותה למען חולי אלופציה אראטה "בראש מורם"

לסיכום

• אלופציה אראטה (התקרחות מוקדית) הינה מחלה אוטואימונית בה תאים "תוקפים" את זקיקי השיער וגורמים להתקרחות.
• המחלה יכולה להתחיל בגיל צעיר מאוד ובשלבים שונים בחיים.
• מהלך המחלה אינו צפוי לעיתים השיער יגדל חזרה ספונטנית ולפעמים המחלה תתקדם באופן משמעותי או תשנה לאחר הפוגה
• ישנם מגוון טיפולים אפשריים למחלה, לחלקם תופעות לוואי לא רצויות וחלקן עדיין בפיתוח. רצוי להתעדכן בפיתוחים החדשים למחלה.
• מטופלים הסובלים מאלופציה אראטה חווים לרוב התייחסות סטיגמטית מהסביבה, יכולים לחוות בושה ורצון להסתיר את התופעה.
• חשוב לציין כי הסובלים מאלופציה אראטה הם בריאים לחלוטין ומטרת הטיפול היא אסטתית.