נולד לכם תינוק? מזל טוב! לאחר הלידה גיליתם כתם בגוון ורוד/סגול/אדום על עורו של תינוקכם?
ישנם מספר נגעים המורכבים מכלי דם שאיתם תינוקות נולדים או שמתפתחים סמוך ללידה.
1.נבוס סימפלקס (salmon patch) – כתמים ורודים בהירים שכיחים אשר מופיעים בלידה, בד"כ במרכז הפנים-מצח, בין הגבות, על פני העפעפים ופילטרום ובקרקפת האחורית (עורף). כתמים אלו אינם דורשים טיפול ובד"כ דוהים במהלך השנתיים הראשונות לחיים. יוצא מן הכלל הוא הכתם המופיע על פני העורף אשר נעלם רק ב50% מהמקרים. לכתמים אלו משמעות אסטתית בלבד.
2.כתם פורט-ויין (port-wine stain)- כתמים בגוון סגול אשר מופיעים בלידה ואינם נעלמים מעצמם. הם מופיעים אצל 1 מכל 200 יילודים. לרוב הילדים עם כתמי הפורט-ווין יש בעיה שהיא רק בעומק העור והוא מהווה הפרעה אסטטית בלבד.
במצבים מסויימים, כתמי פורט-וויין יכולים להיות מלווים בתסמונת סיסטמית לדוגמא: כתמי פורט ויין בפנים יכולים להיות קשורים לבעיות עיניים ובעיות נוירולוגיות (תסמונת Sturge-Weber), כתמי פורט-ויין בגפיים יכולים להיות קשורים לצמיחת יתר של הגפיים (תסמונת Klippel-Trenaunay)
המהלך הטבעי של כתמי פורט-ווין היא להתכהות ולהתעבות באיטיות עם הזמן, אולם ניתן להשתמש בלייזר כדי לשפר באופן דרמטי את המראה של כתם הפורט-ווין ולמנוע שינויים אלה.
מרבית הילדים מפגינים שיפור דרמטי בכתם לאחר טיפול בלייזר. כתמים במרכז הפנים ובגפיים מגיבים פחות טוב מכתמים באזורים אחרים בגוף.
3.המנגיומה – (Infantile hemangioma) גידול שפיר של כלי דם בגוון אדום (או כחלחל) שבד"כ מופיע לאחר הלידה, גדל עד לסביבות גיל 6-9 חודשים ובהמשך חלה נסיגה של הנגע. ישנם מצבים שבהם יש המנגיומות מורכבות ונדרש טיפול תרופתי.
המנגיומות שטחיות יותר נוטות להיות בצבע אדום בוהק ומוגבהות, עם פני שטח לא אחידים. לעיתים קרובות, ההמנגיומות השטחיות יותר מתחילות ככתמים שטוחים וורודים, אך משתנות במהירות לנגעים מוגבהים בצבע אדום בוהק. המנגיומות עמוקות יותר נוטות להיות חלקות על פני שטח העור, אך צבען כחול. לעיתים, מופיעים גם רכיבים אדומים וגם רכיבים כחולים.
המנגיומות בדרך כלל נוטות לגדול בין גיל חודש לבין גיל 8 חודשים לערך, ומתחילות להיעלם בגיל שנה עד שלוש שנים. כ- 50 אחוז מההמנגיומות נעלמות עד גיל 5 שנים, ויותר מ-90 אחוז נעלמות לגמרי עד גיל 9, עם המשך הצטמקות עד 12 שנים במקרים ספורים. לאחר היעלמותן של עד 50 אחוז מההמנגיומות, ניתן להבחין בשינוי עורי קל עד נרחב. שינויים אלה כוללים עור לבן יותר, עור מכווץ, צלקות וכלי דם בולטים לעין.
בגלל ההיסטוריה הטבעית של היעלמותם של נגעים אלה בסופו של דבר, בדרך כלל אנו נמנעים מטיפול אגרסיבי וניתן אף לעקוב אחרי ההמנגיומות ללא טיפול כלל. יוצאים מן הכלל כוללים מצבים של כיב או עיוות קשה, ובעיות בתפקוד חיוני, כולל אכילה יעילה, ראייה, שמיעה ונשימה. ישנם כמה מצבים נדירים אחרים הדורשים התערבות מיידית.
סוגי ההתערבות הנפוצים ביותר הם תרופות הפועלות לכיווץ כלי דם במנגון של חסמי רצפטרים מסוג ביטא הנמצאים על כלי הדם (פרופנולול, אתנולול). להמנגיומות שטחיות ניתן אף לטפל בתכשיר ממשפחת חסמי הביטא (פרופנולול, טימולול) בצורה של מריחה מקומית להמנגיומה. הטיפול בתרופות הנ"ל דורשות מעקב אך נחשבות בטוחות ויעילות.
התערבויות נוספת שהיו בשימוש בעיקר בעבר, כוללות קורטיקוסטרואידים מערכתיים, הזרקת קורטיקוסטרואידים לנגעים, ניתוחים ולייזר.
יש לעקוב בקפדנות אחר ילדים עם המנגיומות הגורמות לבעיות. אחרת, ניתן להסתפק במעקב תקופתי על ידי הרופא שלך.
לקריאת מאמר בנושא בטיחות הטיפול מצורף קישור.
