יבלות ויראליות הן בעיה נפוצה בילדים. הן מהוות מפרע אסתטי ובנוסף יכולות להתפשט ולהציק.
1.מולוסקום קונטאגיוזום molluscum contagiosum
מולוסקום קונטגיוזום הינן יבלות ויראליות הנפוצות בגיל הילדות. הווירוס האחראי להיווצרותם הוא וירוס ה-pox. היבלות מדבקות בעיקר בסביבה לחה (אמבטיה, בריכה) ויכולות להישאר כאורחים לא קרואים על פני העור למשך כחצי שנה עד שנתיים.
תסמינים: יבלות לבנות מבריקות בודדות או מרובות, אשר יכולות להופיע על פני אזורים שונים בגוף, בקרקפת, פנים ובאזורי הקיפולים של הגוף (בתי שחי, מפשעות, גניטליה). היבלות יכולות לפתח סביבן אודם, להתנפח (עד מימדים גדולים) או לפתח סביבן פריחה אדומה ומגרדת (מולוסקום דרמטיטיס).
ניתן להמתין בסבלנות להיעלמותן באופן ספונטני. במידה והיבלות מציקות או מתרבות במהרה ישנם מספר דרכים לטפל בהן: שימוש בתמיסות ביתיות (וורומל), צריבה ע"י חנקן נוזלי, הסרה ע"י קורטאז (כפית כירורגית) או מחט חשמלית. פעולות אלו לעיתים מלוות באי נעימות וניתן להיעזר באלחוש מקומי בכדי להקל על הפעולה. טיפול יעיל וללא כאב הוא טיפול בתמיסת קנתרידין- תמיסה המופקת מגחליליות מסוג Cantharis vesicatoria ונמצאת בשימוש נרחב בארה"ב. התמיסה פועלת במנגנון אימונותרפי וגורמת להשתלפחות של הנגעים, הגלדה והחלמה.
לקריאת מאמר בנושא הקנתרידין:
https://www.jaad.org/article/S0190-9622(00)47536-5/fulltext
2.יבלות נפוצות verrucae vulgaris
יבלות נפוצות נגרמות ע"י וירוסים ממשפחת HPV לרוב זנים 2,4 וגם 1,3,26,29,57 ואחרים המועברים במגע קרוב בייחוד כשהעור פצוע או פרוץ.
תסמינים: נגעים בולטים, מחוספסים בגוון עור/אפור בכפות הרגלים או הידיים בעיקר, אך ניתן למצוא אותם באזורים נוספים כמו פנים, סביב הציפורנים או באיבר המין .
היבלות מהוות בעיקר מטרד אסתטי אך לעיתים מלווים בגרד או כאב.
טיפול ביבלות אלה כולל: תמיסות כגון וורומל, בליבלת-משחות המכילות חומרים מקלפים, טיפולים מעוררי מערכת החיסון (אימונותרפיה) כולל צריבה ע"י חנקן נוזלי וחומצה סקווארית, ובמקרים יותר עיקשים טיפולי לייזר.
דוגמה מהמרפאה
אדם, בן 5. לפני טיפול:
אדם, בן 5. אחרי טיפול:
