יש לכם ילדים שחזרו מהגן עם פצעים?
ה"אימפטיגו" הגיע לבקר ?
אתם מתוסכלים מפצעים שעוברים אבל חוזרים שוב?
אתם לא לבד…
אימפטיגו, שנקרא בעברית גם גלדת, הוא זיהום עור נפוץ מאוד בילדים. הוא מידבק, ולכן לפעמים פצע קטן אצל ילד אחד הופך בתוך זמן קצר לכמה פצעים – ולעיתים עובר גם לאחים או לילדים אחרים במסגרת.
החדשות המרגיעות הן שברוב המקרים מדובר בזיהום שטחי בעור, שאפשר לטפל בו היטב. חשוב לזהות אותו, לקבל טיפול מתאים כשנדרש ולהקפיד על כמה כללים פשוטים שעוזרים לעצור את ההדבקה. אם אתם לא בטוחים מה נכון לעשות, או שהפצעים חוזרים ומטרידים אתכם, אתם מוזמנים לקבוע איתי פגישה במרפאה. נבדוק יחד במה מדובר ואיך נכון לטפל.
מה זה אימפטיגו?
אימפטיגו הוא זיהום עור חיידקי נפוץ ומידבק מאוד. מעל 10% מהילדים יסבלו לפחות פעם אחת מאימפטיגו במהלך הילדות. המחלה שכיחה יותר אצל בני 2-6 שנים.
אימפטיגו נגרם לרוב מחיידק בשם סטפילוקוק זהוב, (staphylococcus aureus) שקיים על העור ועל הריריות של אנשים בריאים. רירית האף הוא מקום משכן שכיח של חיידק זה. בדרך כלל החיידק חודר דרך עור פגוע – למשל חתך, עור פצוע או מחלת עור כמו אטופיק דרמטיטיס – וגורם לזיהום. לעיתים נדבקים גם אם העור בריא לחלוטין כאשר באים במגע קרוב (עור לעור) לילד הסובל מהפצעים.
גם חיידק הסטרפטוקוק מקבוצה A יכול לגרום לאימפטיגו, ולעיתים מעורבים בזיהום שני סוגי החיידקים.
איך נראים פצעי האימפטיגו על העור?
הפצעים מתאפיינים ע"י נגעים אדומים, עם גלד בצבע דבש-זהב (כמו שם החיידק) ולפעמים יש גם הפרשה צהובה או נוזלית. לעיתים רחוקות ניתן לצפות בנגע הראשוני בשלפוחיות רפות אך לרוב הן נבקעות בקלות ונותרים רק השוליים שלהן.
המראה יכול להשתנות במהלך המחלה. לעיתים מתחיל פצע קטן או שלפוחית, שנפתחים ובהמשך מתכסים בגלד הצהבהב האופייני. הפצעים יכולים לצרוב או לגרד, והגירוד עלול להעביר את החיידקים לאזור אחר בגוף.
קיים גם סוג שנקרא אימפטיגו בולוזי, שבו מופיעות שלפוחיות גדולות ורפויות יותר. סוג זה נפוץ בעיקר בילדים צעירים. כאשר מופיעות שלפוחיות נרחבות, ובמיוחד אצל תינוקות, חשוב לפנות לבדיקה רפואית.
היכן בגוף מופיעים הפצעים?
מיקום שכיח הוא הפנים וקיפולי העור אך ניתן למצוא נגעי אימפטיגו גם בקרקפת, ובשאר הגוף.
אצל ילדים רואים לא פעם פצעים סביב האף והפה, אבל אימפטיגו יכול להופיע גם בידיים, ברגליים ובאזורים אחרים שבהם העור נפצע, נשרט או מגורה.
האם יש גורמים שמעלים את הסיכון לחלות באימפטיגו?
ישנם מספר מצבים שמעלים את הסיכון להידבק בחיידק: מחלת עור קיימת, פגיעה בשלמות העור, תנאי חיים צפופים, וחשיפה למזג אוויר חם ולח.
ילדים עם אטופיק דרמטיטיס, למשל, עלולים להיות מועדים יותר לזיהומים בגלל הפגיעה במחסום הטבעי של העור והנטייה לגרד. גם עקיצות חרקים, שריטות ופצעים קטנים יכולים לשמש "שער כניסה" לחיידקים.
איך מאבחנים אימפטיגו?
ברוב המקרים רופא עור או רופא ילדים יכול לאבחן אימפטיגו לפי המראה האופייני של הפצעים, ואין צורך בבדיקת דם או בבדיקות אחרות.
לא כל פצע אדום או גלד צהוב הוא בהכרח אימפטיגו. לעיתים מחלות עור אחרות, פצע שנדבק או זיהומים אחרים יכולים להיראות דומים. לכן כאשר האבחנה אינה ברורה, כאשר הזיהום חוזר שוב ושוב או כאשר טיפול שניתן אינו עוזר כמצופה, חשוב לבצע הערכה נוספת.
במצבים מסוימים הרופא עשוי לקחת תרבית מההפרשה או מהפצע. התרבית יכולה לעזור לזהות את החיידק ולבדוק לאילו סוגי אנטיביוטיקה הוא רגיש.
כיצד מטפלים באימפטיגו?
הטיפול כולל אנטיביוטיקה מקומית או טיפול באנטיביוטיקה סיסטמית, בהתאם לחומרת המחלה. בנוסף נדרש לנקוט בצעדים נוספים בסביבה הקרובה של ילד כולל שימוש בסבון מחטא, בידוד הילד החולה, המנעות משיתוף של אמבטיות ומגבות וכביסת המצעים והביגוד בהרתחה.
כאשר יש מספר קטן של פצעים באזור מוגבל, לעיתים ניתן להסתפק בטיפול מקומי. כאשר יש פצעים רבים או שהזיהום התפשט, הרופא יחליט אם מתאים טיפול מקומי או שיש צורך באנטיביוטיקה דרך הפה. באימפטיגו בולוזי,כשיש פצעים באוזר הפנים, כשהפצעים מפושטים או כאשר הילד אינו מרגיש טוב, בדרך כלל יידרש טיפול אנטיביוטי דרך הפה.
הבחירה בטיפול תלויה במראה הפצעים, בהיקף הזיהום, בגיל הילד, בטיפולים שכבר ניתנו ובמידע על עמידות חיידקים. לכן לא מומלץ להשתמש באופן עצמאי במשחה אנטיביוטית שנשארה מטיפול קודם או באנטיביוטיקה שנרשמה לאדם אחר.
אבחנה וטיפול מתאימים הינם קריטיים! לחיידק יש רעלנים שעוזרים לו להתפשט ובהעדר טיפול מתאים הפצעים יכולים לערב שטח גוף גדול ולהוות סכנה.
יחד עם זאת, חשוב לשים את הדברים בפרופורציה: ברוב המקרים אימפטיגו הוא זיהום שטחי שמגיב היטב לטיפול מתאים. המטרה של אבחון וטיפול בזמן היא לעצור את ההתפשטות, לקצר את משך המחלה ולהקטין את הסיכון להדבקה ולסיבוכים.
מה אפשר לעשות בבית?
הטיפול התרופתי הוא רק חלק מההתמודדות עם אימפטיגו. מכיוון שהחיידקים עוברים בקלות במגע עם הפצעים וההפרשות, להתנהלות בבית יש חשיבות רבה.
כדאי:
- לשטוף ידיים היטב אחרי מגע בפצעים או מריחת טיפול.
- להקפיד שהילד לא יגרד או יקלף את הגלדים ככל שניתן.
- לגזור ציפורניים קצר כדי לצמצם פציעה של העור והעברת חיידקים.
- לכסות פצעים חשופים כאשר הדבר אפשרי ומתאים.
- להשתמש במגבת אישית ולא לחלוק מגבות, בגדים או מצעים שבאו במגע עם האזור הנגוע.
- לכבס בגדים, מגבות ומצעים שבאו במגע עם הפצעים בהרתחה.
אין צורך להפוך את הבית לסביבה סטרילית. המטרה היא בעיקר לצמצם מגע ישיר עם הפצעים וההפרשות ולהקפיד על היגיינת ידיים וחפצים שבאים איתם במגע.
עד כמה אימפטיגו מדבק?
כל עוד הפצעים פתוחים או מפרישים הילד מדבק ונדרש כיסוי והרחקה של הפצעים מילדים אחרים.
ההדבקה יכולה להתרחש במגע ישיר עם הפצעים או עם ההפרשות שלהם, ולעיתים גם דרך חפצים שבאו איתם במגע, כמו מגבות ובגדים. הילד עצמו יכול גם להעביר את הזיהום מאזור אחד בגוף לאזור אחר באמצעות הידיים והגירוד.
זו אחת הסיבות לכך שבמשפחה עם כמה ילדים לפעמים נראה "שרשרת" של הדבקות.
מתי ניתן לשלוח ילד שחלה בחזרה למסגרת?
לא בכל מקרה צריך לחכות עד שכל הפצעים ייעלמו לחלוטין. בדרך כלל ניתן לחזור לגן או לבית הספר לאחר שהחל טיפול אנטיביוטי מתאים, כאשר הילד מרגיש טוב ובהתאם להנחיית הרופא והמסגרת. מקובל להמתין לפחות 24 שעות מתחילת הטיפול, ויש לכסות נגעים חשופים ככל שניתן.
אם הפצעים עדיין מפרישים מאוד, הילד אינו מרגיש טוב או שיש חום, כדאי להישאר בבית ולהתייעץ עם הרופא המטפל.
תפוצה ואבחון מוקדם
לאחרונה, ישנן התפרצויות של המחלה בגני ילדים ובבתי ספר. כמו כן בקרב משפחות רואים מספר אחים בבית הנדבקים ומדביקים זה את זה. ישנה גם עליה בשכיחות של זיהומי אימפטיגו עם חיידקים עמידים המצריכים אנטיביוטיקה מותאמת.
לעיתים יש מצב של הידבקויות חוזרות – מטופלים שמטפלים בפצעים כראוי, אך לאחר החלמתם נדבקים שוב וסובלים מפצעים חדשים. המחלה יכולה להיות מאוד מתסכלת עבור משפחות וגם ההרחקה הדרושה מהמסגרת יכולה להגביל את המשפחה ואת התפקוד היום-יומי.
למה האימפטיגו חוזר שוב ושוב?
כשפצעים חדשים מופיעים זמן קצר לאחר שהקודמים החלימו, לא תמיד מדובר בכך שהטיפול "לא עבד". לעיתים הילד נדבק מחדש, יש בני משפחה נוספים עם זיהום, קיימת מחלת עור שמקלה על חדירת החיידקים, או שהחיידק ממשיך להימצא על העור או ברירית האף.
במקרים של אימפטיגו שחוזר פעמים רבות כדאי לפנות לבדיקה ולא להסתפק בכל פעם בטיפול עצמאי באותה משחה. בהתאם למקרה, הרופא עשוי לשקול לקיחת תרבית מהפצע ולעיתים גם לבדוק נשאות של החיידק באף. אם מזוהה בעיה כזו, ניתן לשקול טיפול שמטרתו להפחית את הנשאות וההישנויות.
חשוב להגיע לאבחון של הפצעים, לעשות את הטיפול לפי ההוראות ולהקפיד על כל הכללים הנוספים שאנו מנחים על מנת להצליח בטיפול ולהימנע מהישנות.
מתי חשוב לפנות לרופא?
כדאי לפנות לבדיקה כאשר מופיעים פצעים שנראים כמו אימפטיגו, במיוחד אם הם מתרבים או מתפשטים. חשוב במיוחד להיבדק כאשר:
- הפצעים מתפשטים במהירות.
- מופיעות שלפוחיות גדולות או רבות.
- יש חום או שהילד אינו מרגיש טוב.
- האזור סביב הפצע נעשה אדום, חם, נפוח או כואב יותר.
- הזיהום אינו משתפר למרות הטיפול שניתן.
- הפצעים חוזרים שוב ושוב.
- מדובר בתינוק קטן.
אודם שמתפשט במהירות מעבר לפצעים, כאב משמעותי או החמרה במצב הכללי יכולים להעיד שהזיהום אינו מוגבל עוד לשכבה השטחית של העור, ולכן מצדיקים הערכה רפואית מהירה.
